באלוהים, כמה שאני נגעלת מהזוחלים והמעופפים האלה. בעיקר אם הם ג'וק. ומאז שאני אמא גם אין לי את הפריבילגיה לצרוח אמא !! ג'וק !! (נו, כי אני האמא, ומה אני עושה עניין) והיה אפשר לצפות שבגלל שנולדתי – גדלתי – חזרתי לחיות בישוב כפרי אני אתרגל אליהם. אבל אני לא.

ושלא תטעו, אני אוהבת את המדביר שלי מאד. באמת, הוא איש יקר ואנחנו חברים טובים, קוראים לו נילס ובאופן מאד מקרי הוא מדנמרק (מי שגר בגליל העליון בד"כ מכיר אותו), וכל מפגש שלנו כולל הדברה, כוס קפה וסיפורים מרתקים על ימיו במשמר המלכה, אבל יש חרקים שאני יודעת מה לעשות נגדם, שמראש לא יתקרבו אלי, וזה לגמרי חד משמעית עדיף.

את רוב החומרים והכלים הדרושים יש לכם בבית:
חומץ
מלח גס
עלי דפנה
מקלות קינמון
נעצי ציפורן
לבנדר מיובש
אלכוהול רפואי (לשתיה יותר יקר אז חבל סתם)
קטורת ונרות ריחניים
וקצת פחות טבעי – אקונומיקה פשוטה

מאוורר
שפריצרים – הכי פשוטים, ומדבקות כדי לסמן כל שפריצר.
רשתות על החלונות
חתולים !! אבל רק למי שאוהב.

ובכל זאת, אם אין ברירה – גם k600 לצרות כמו חרקים על אריגים,
ופעם בשנה קוראים למדביר נגד חרקים זוחלים + עקרבים, וריסוס מסביב לבית נגד מעופפים.